אזרחות כפולה בלגית + ישראלית… הייתכן?

א- אזרחות כפולה בלגית ואז ישראלית – כן: כולנו מכירים את עיקרון חוק השבות, לפיו לכל יהודי העולה לארץ זכות לקבל אזרחות ישראלית כמעט אוטומטית.  מאידך, על רובנו גם לזכור שהחוק הבלגי אינו מאפשר לאזרח בלגי קבלת אזרחות נוספת (כולל ישראלית). אלא אם היא נרכשת באופן פאסיבי ממש כגון על פי לידה, חוק השבות, ההורים. הווה אומר שאין ליהודי – המקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות – כל חשש לאיבוד אזרחותו הבלגית, וזאת מאחר והיא ניתנת לו באופן פאסיבי, כזכות מוקנית בהיותו יהודי. אין הדבר כך למי שרוכש אזרחות ישראלית באופן לא פאסיבי, כגון התאזרחות מכוח ישיבה בארץ. חשוב אם כן לברר את העניין טרם כל פעולה. בעבר – מחוסר ידיעה – יהודים אזרחי בלגיה ואחרים שהגיעו להשתקע בארץ חתמו על הצהרה בדבר סירובם לקבל את האזרחות הישראלית על פי חוק השבות ולהפוך לתושבי ישראל בלבד ולא אזרחיה : סירובם היה בדרך כלל מונע מן החשש – הלא מבוסס – לאיבוד אזרחותם הבלגית המקורית. ב- אזרחות כפולה בלגית ואז ישראלית – על פי הוראת שעה – לא: מידי כמה שנים ובשנת 1988 לאחרונה – הוציא המחוקק הוראות שעה לפיהן ניתן לבטל את אותה הצהרת הסירוב לאזרחות הישראלית דלעיל ובכך לקבלה עדיין במסגרת חוק השבות. כל מה שהתבקש המעונין היה להחזיר טופס מיוחד שהונפק על ידי מינהל האוכלוסין. האם פעולה כזו אכן הייתה מזכה את השולח בקבלת אזרחות ישראלית, וזאת בלי איבוד אזרחותו הבלגית ? לדעתנו ולדעת הרשויות בבלגיה, התשובה הינה שלילית בטופס המיוחד על פי הוראות השעה הנ”ל גלומה אמנם האפשרות לדלג על מילוי חלק מהטופס, אולם עצם מילוי שאר הטופס ואף עצם הגשתו ו/או משלוח שלו למשרד הפנים היה נחשב למעשה אקטיבי בבלגיה  ואקט זה לכשעצמו היה הגורם לאיבוד האזרחות הבלגית.  יש אולי לסייג את הדברים במקצת עבור מי שהינו בגיר אך בהיותו קטין, הוריו הם אלו שחתמו אז עבורם, ועבורו, על הצהרת הסירוב. ג- אזרחות כפולה ישראלית ואז בלגית – כן: . תחילה נזכיר שהחוק הישראלי מאפשר אזרחות כפולה ואף משולשת. למי שנולד מחוץ לבלגיה ואינו מתגורר בה, אך לפחות אחד מהוריו הינו בלגי, יש אופציה לבקש אזרחות בלגית בנוסף לאזרחותו הקודמת (כולל ישראלית) ובלבד שהבקשה מוגשת עם המסמכים הדרושים – טרם הגיעו לגיל 5 שנים, על ידי הורהו הבלגי לקונסוליה הבלגית בה הוא רשום; משלא עשה כן הורהו הבלגי, עדיין רשאי בעל האופציה להגיש בעצמו את בקשת מימוש האופציה כאמור, אם כי רק בין הגילאים 18-22 שנים, אין אפשרות רישום בין השנים 5-18. ד- שמירת האזרחות הבלגית שנרכשה על ידי מימוש האופציה: נדגיש שמי שזכה לאזרחות בלגית באמצעות מימוש האופציה כאמור בין על ידי הוריו ובין בעצמו חייב, לפני הגיעו לגיל 28 שנה, להצהיר כי הוא מעוניין לשמור סופית את האזרחות הבלגית. וכן להגיש מסמכים נוספים. משלא ייעשה כן, מכל סיבה, לרבות אי ידיעה – יאבד את האזרחות הבלגית. מי שהחמיץ את המועדים למימוש האופציה כאמור (0-5 ו18-22-), יוכל לרכוש את האזרחות הבלגית רק על ידי התאזרחות על כל המשתמע מכך לאזרחותו המקורית (כגון ישראלית); יצויין אמנם שעובדת היותו בעל אופציית מימוש כאמור תילקח  בחיוב לכשתישקל בקשתו. ה- סיכום: החוק הבלגי מאפשר קבלת אזרחות נוספת לאזרחיה רק במקרים חריגים (דוגמת חוק השבות). ובלבד שאין צורך בכל אקט אקטיבי לקבלתה: מכאן שכל פעולה, לרבות הגשת כל בקשה, טופס ו/או הצהרה שמטרתם קבלת האזרחות הישראלית (להבדיל מסירוב לקבלה) עלולה לגרום לאיבוד האזרחות הבלגית. החוק הישראלי מאפשר קבלת אזרחות נוספת לאזרחיה; קבלת אזרחות בלגית כנוספת אפשרית כאופציה, בין היתר לאלו שנולדו מחוץ לבלגיה להורים או הורה בלגי הרשום בקונסוליה בלגית; מימוש האופציה אפשרית רק בגילאים 5-0 (על ידי ההורים) וכן בגילאים 22-18 (בעצמו); תנאי לשמירת אזרחות בלגית שנרכשה על ידי אופציה – כאמור אוה הצהרה מתאימה והגשת מסמכים, קרוב לגיל 28 שנה.

2 thoughts on “אזרחות כפולה בלגית + ישראלית… הייתכן?

Comments are closed.