I. כללית
• אין אדם יודע "מי בקיצו ומי לא בקיצו" אולם עליו להבין את התוצאות המשפטיות של פטירתו, ואולי אף להתכונן ובכך להקל על קרוביו, לפחות במישור הכלכלי-משפטי. מפאת קוצר המקום, אתמקד לטובת קוראנו רק בהיבט הבינלאומי הפרטי של הורשת עיזבון הנפטר, ובפרט בהבדלים בישראל לעומת בלגיה.
• חוק הירושה משנת 1965, על תיקוניו הרבים, קובע מי היורשים על פי-דין של אדם שנפטר: בן זוג, ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם, הורי הורים וצאצאיהם, ולחילופי חילופין, המדינה. ישנן גם הוראות אודות חליפו של יורש שמת, קבלת מזונת מן העיזבון, כשרות המוריש והיורשים, דרכי חלוקת העיזבון בידי היורשים או בידי מנהל עיזבון, וכו'.
• חוק הירושה גם קובע מי ואיך אדם יכול לבחור את יורשיו באמצעות עריכת צוואה (בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות קרי רשם לענייני ירושה או נוטריון, או אף בעל פה); ישנן גם הוראות בענין שפת הצוואה, התנאים הנחוצים והמותרים בה, וכו'.
II. ירושה - ישראל מול בלגיה
• בבלגיה כמו ביתר מדינות המשפט הקונטיננטלי, לחלק מן היורשים שמורה לפחות מנה מסוימת מן העיזבון, כך שאף באמצעות עריכת צוואה לא ניתן למנוע מהם קבלת אותה המנה: שיעור המנה וקביעת היורשים הזכאים לה (בן זוג, ילדים, ולעיתים גם צאצאיהם או הורים והורי הורים) תלויים בפרטי המקרה. לעומת זאת, ישראל דוגלת בשיטה החופשית, לפיה אדם רשאי לעשות בממונו (כמעט) ככל העולה על רוחו גם אחרי מותו: אין מנה שמורה לאף יורש וכל אדם רשאי לבחור, כמעט ללא הגבלה, איך ולמי תגיע יתרת עזבונו לאחר מותו. יצויין שחופש זה כפוף אומנם להגבלות כגון זכות בן הזוג למגורים בדירה המשותפת או של הילדים למזונות.
• אם בבלגיה הנוטריון הוא הרשות המוסמכת להצהיר מי הם היורשים והמגיע לכל אחד מהם, בישראל הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה הוא הוא הרשות המוסמכת ליתן צו הירושה, בו יפורטו היורשים והשיעור המגיע בעיזבון לכל אחד מהם, או צו קיום של הצוואה שערך הנפטר כדין.
• הבדל נוסף בין ישראל ובלגיה נעוץ בהיבט המיסוי: בבלגיה – כמו בהרבה מדינות בעולם - חל מס עיזבון על כל ירושה כמעט ובשיעורים היכולים להגיע לכדי 82%(!) במקרה של יורש ללא כל קשר משפחתי עם המוריש; בישראל לעומת זאת, שוב עיקרון החופש הוא הוא המנחה, מאחר ומאז שנת 1981, בוטל כליל בארץ מס עיזבון (אף שברפורמת המיסים העומדת על הפרק, דובר על הטלתו מחדש, אם כי בשיעור 10% בלבד).
III. ירושה – גם בישראל וגם בבלגיה?
• מה קורה כשבעיזבון אחד יש אלמנטים גם מישראל וגם מבלגיה (נכסים ו/או חיים ו/או עבודה שם וכאן)? ראשית כל, יודגש שלצורך חלוקת עיזבון עם נכסים בבלגיה ובארץ, יהיה צורך בשני הליכים נפרדים, האחד בבלגיה בפני נוטריון שם, והשני בישראל באמצעות עורך-דין ופניה לערכאות המוסמכות בארץ.
• איזה דין יחול? העיקרון המנחה בחוק הירושה הישראלי הוא שדין "המושב" של הנפטר הוא הדין שיחול, אפילו יהיה זה דין זר (למשל דין בלגי) שיוחל בישראל על ידי בית משפט ישראלי; הדגש הוא על המקום בו היה "מרכז חייו" של הנפטר (להבדיל ממקום אזרחותו, נכסיו, מגורי היורשים, וכדו') ללא קשר למקום בו מתקיים ההליך.
• האם זה תמיד כך ? אם הדין הזר הרלוונטי יחיל את דין מקום הימצאו של הנכס, גם בארץ יחול אותו עיקרון; אנו יודעים שעל נכס מקרקעין בבלגיה, יחול שם תמיד הדין הבלגי: במקביל, כשבעיזבון יש נכס מקרקעין הנמצא בישראל שהיה שייך לנפטר – אף אם דין מושבו היה בבלגיה – יחול אם כן דין מקום הנכס, קרי הדין ישראל, אף אם על יתר נכסי העיזבון יוחל הדין הבלגי.
• היבט חשוב אחר הוא כאמור היעדרו כיום של חיוב מס עיזבון בארץ: זה אולי שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת מקום המגורים או העיסוק לאדם המרבה לשהות במדינות שונות,
IV. מסקנות
• האדם נוטה לתכנן את צעדיו וליטול יוזמה בדרך המועילה יותר ולא רק להגיב לאירועים. דיני הירושה אמנם מסובכים, ובפרט כשמתערבבים בהם אלמנטים בינלאומיים (כגון מגורים במדינה א', עבודה במדינה ב' ואולי נכסים אף במדינה ג'); ברם, לעיתים עדיף להיערך בצורה נכונה יותר (ולפעמים כדאית יותר) ולא רק פשוט יותר: "לטעות או לתהות", זו השאלה?
• האם ואיך לערוך צוואה, האם בבלגיה או בישראל, אולי עדיף לערוך שתי צוואות עצמאיות, האחת בישראל והשניה בבלגיה, ואם כן, באיזה סדר ובאלו תנאים, האם לפתוח בהליכים בנוגע לעיזבון בבלגיה ו/או בישראל, האם ואיפה יוטלו מיסים על חלוקת העיזבון (מיסי עיזבון ו/או אחרים כגון מיסוי מקרקעין, מיסי רווחי הון, וכו'), האם אפשר לנשל קרוב משפחה, האם אפשר להסתלק מעיזבון ולטובת מי, וכדו'?
• אלו הן רק חלק מן השאלות שיש לשאול: על כן, "סוף מעשה, במחשבה תחילה"; נשמח לענות על כל שאלה בנושא שתופנה אלינו לפקסימיליה: 02-622-3022 (לידי עו"ד סלי זייפמן).
 |
 |
